הדגדגן הוא האיבר היחיד בגוף האדם שקיים רק בשביל הנאה. אין לו שום תפקיד אחר. ובכל זאת, הרבה אנשים שכבר שנים במיטה עם אישה לא בטוחים איפה הוא בדיוק ומה עושים איתו. המדריך הזה בשבילם, וגם בשביל כל אחת שרוצה להכיר טוב יותר את הגוף שלה. מתחילים באנטומיה, כי קשה לגעת נכון במשהו שלא יודעים איך הוא בנוי.
איפה הוא נמצא, ומה רואים ממנו
הדגדגן יושב בחלק העליון של הפות, בנקודה שבה השפתיים הפנימיות נפגשות, מעל פתח השופכה ומעל פתח הנרתיק. מה שרואים ממנו הוא ראש קטן בצורת ניצן. מעליו יש קפל עור דק, מכסה הדגדגן, שמגן עליו. אצל חלק מהנשים הראש בולט החוצה, אצל אחרות הוא כמעט נעלם מתחת למכסה. הגודל משתנה מאוד מאישה לאישה, ואין דבר כזה גודל נכון.
רובו בכלל בפנים
הניצן הוא רק הקצה. רוב הדגדגן נמצא מתחת לעור: שתי זרועות ושתי פקעות שנמשכות לאורך השפתיים ומקיפות את פתח הנרתיק. בזמן עוררות כל המבנה הזה מתמלא בדם ומתנפח, כמו פין בזקפה. זה לא צירוף מקרים. הדגדגן והפין מתפתחים מאותה רקמה בעובר, ובשניהם יש ריכוז גבוה של קצות עצבים. זו גם הסיבה שליטוף של השפתיים ושל האזור סביב פתח הנרתיק מרגיש טוב גם בלי לגעת בראש עצמו. נוגעים בחלקים אחרים של אותו איבר.
מכאן מגיעה עובדה שחוסכת הרבה תסכול: רוב הנשים צריכות גירוי של הדגדגן כדי להגיע לאורגזמה. חדירה לבד, בלי מגע באזור, לרוב לא עושה את זה. זה לא סימן שמשהו לא בסדר איתה או איתכם. ככה הגוף בנוי, ומי שמבין את זה מפסיק לחפש את הבעיה ומתחיל לחפש את הדגדגן.
קודם כל, מדברים
חלק גדול מהעוררות קורה בראש. מילים, ציפייה ומתח עושים חצי מהעבודה עוד לפני שמישהו התפשט. לחישה על מה שאתם מתכננים לעשות לה, או כמה אתם רוצים אותה עכשיו, מכינה את הגוף טוב יותר מכל טכניקה.
והחלק שרוב האנשים מדלגים עליו: לשאול. ככה? יותר לאט? קצת יותר למעלה? שאלה קצרה באמצע נותנת יותר מידע מכל מדריך, כולל זה. וגם מה שעבד לה בשבוע שעבר לא חייב לעבוד היום. ואם קשה לה להסביר במילים, בקשו שתניח את היד שלה על שלכם ותכוון אתכם.
האצבעות: לאט, ומסביב
ידיים נקיות, ציפורניים קצרות וחלקות. על זה אין הנחות. אם הגוף עוד לא רטוב מספיק, קצת חומר סיכה על האצבעות פותר את זה. ואל תמהרו להחדיר אצבעות. ליטוף של הירכיים הפנימיות, של השפתיים ושל האזור שמסביב לדגדגן בונה עוררות, וכל מה שבא אחר כך מרגיש טוב יותר.
ראש הדגדגן רגיש מאוד, ולהרבה נשים מגע ישיר בו בהתחלה פשוט לא נעים. עדיף להתחיל בתנועות סיבוביות קטנות מעליו, דרך המכסה, או מהצדדים. לחץ עדין וקצב קבוע. מי שרוצה חזק יותר תגיד לכם. וכשהנשימה שלה משתנה והיא מתקרבת, זה לא הזמן לחדש. ממשיכים בדיוק במה שעובד.
כשיש לה ויברטור
הוויברטור שלה יכול להצטרף גם כשאתם במיטה. הדרך הפשוטה: בזמן חדירה, היא או אתם מחזיקים אותו על הדגדגן או לידו. ככה היא מקבלת בבת אחת את מה שחדירה לבד לרוב לא נותנת.
יש גם טבעות גמישות לפין עם ביצת רטט קטנה מחוברת, שמביאות רטט לאזור הדגדגן תוך כדי חדירה. וויברטורים ליניקה, כמו שהשם שלהם מרמז, נבנו בשביל הדגדגן ורק בשבילו. ואם היא כבר יודעת איזה צעצוע עובד לה כשהיא לבד, זו נקודת התחלה מצוינת גם כשאתם ביחד.
סיכה, בלי טריקים
על המדף יש קרמים מעקצצים, ג'לים בטעמים ותכשירים מאלחשים. לרוב אפשר לוותר עליהם. חומר סיכה פשוט מונע חיכוך ושפשוף ומשפר כל מגע, ביד, בצעצוע ובחדירה. תכשיר מאלחש על הדגדגן משיג את ההפך ממה שרציתם: פחות תחושה. אם בוחרים אחד, חומר סיכה על בסיס מים מתאים כמעט לכל מצב, לרוב הצעצועים ולקונדום.
אוראלי: עדינות וסבלנות
מין אוראלי הוא דרך יעילה מאוד להביא אישה לאורגזמה, כי הוא נותן לדגדגן בדיוק את מה שהוא אוהב: מגע רך, רטוב וממוקד. נוזלים, ריח וחום הם חלק מהעסקה. ככה נראה גוף שנהנה. נסו לשאוב את הדגדגן בעדינות אל בין השפתיים, לשחרר ולחזור על זה בקצב איטי. נשיפה קלה של אוויר חם בין לבין מאריכה את הגירוי ונותנת לה רגע לנשום.
תנוחה אחת ששווה להכיר
אם יש פין במשחק, זו תנוחה שעובדת על הדגדגן בלי ידיים. היא שוכבת על הגב, או על הבטן, עם רגליים צמודות. הפין מחליק בין הירכיים ונע קדימה ואחורה, כך שהוא מתחכך באזור הדגדגן. הרגליים הצמודות מגבירות את הלחץ, ותנועה איטית שומרת על המגע רציף. עם קצת חומר סיכה זה נעים לשניכם, וזו דרך טובה להגיע לשיא ביחד, לפני חדירה או במקומה.
ואחרי האורגזמה
מיד אחרי השיא הדגדגן רגיש מאוד, ולהרבה נשים כל מגע בו באותן שניות כמעט כואב. אל תמשיכו באותו קצב כאילו כלום לא קרה. עזבו את הדגדגן, הניחו יד שטוחה ושקטה על כל האזור, או פשוט תחבקו. ואם היא רוצה עוד סיבוב, היא תגיד.
