שני ויברטורים יכולים להיראות כמעט זהים ולהרגיש אחרת לגמרי. אחד מעביר רטט חד וחזק, השני מתחמם לחום הגוף ומרגיש רך. אחד מחזיק שנים, השני נעשה שביר עם הזמן. ההבדל הוא החומר. הוא קובע איך הצעצוע מרגיש, כמה זמן הוא יחזיק, איך מנקים אותו ואיזה חומר סיכה מותר לשים עליו.
לפני שבוחרים, שתי שאלות: כמה תשתמשו בו, והאם יש לכם רגישות או אלרגיה לחומר מסוים, למשל ללטקס. עם שתי התשובות האלה הבחירה כבר הרבה יותר פשוטה. ואם אתם רגילים לחומר סיכה על בסיס סיליקון, שימו לב: הוא לא הולך עם צעצוע סיליקון, ושווה לבחור פלסטיק או לעבור לסיכה על בסיס מים.
פלסטיק קשיח: זול, חזק, לא לנצח
פלסטיק הוא הוותיק בתחום, וצעצועי פלסטיק כמעט לא השתנו מאז שהופיעו לראשונה. המעטפת הקשיחה והדקה מעבירה את הרטט ישר לגוף, ולכן התחושה חזקה וממוקדת. מי שאוהבים רטט עמוק ומורגש ימצאו בפלסטיק בדיוק את זה.
פלסטיק קשה כמעט לא סופג נוזלי גוף ולא מגיב עם העור, ולכן הוא מסתדר עם כל סוגי חומר הסיכה. הוא חלק וקל לניקוי. החיסרון: לפלסטיק חיי מדף קצרים יחסית, והוא נעשה שביר עם השנים. המחיר הנמוך הופך אותו לבחירה טובה לצעצוע ראשון, כשעוד לא ברור מה אתם אוהבים.
ניקוי: מטלית לחה וסבון עדין. צעצוע עם מנוע לא טובלים במים, אלא אם כתוב במפורש שהוא עמיד במים, ולא מנקים בחומרי ניקוי חזקים, שגם עלולים לגרות ולגרד את העור.
סיליקון: עולה יותר, מחזיק הרבה יותר
אם קונים צעצוע אחד לטווח ארוך, אנחנו ממליצים על סיליקון. סיליקון הוא חומר היפואלרגני, כך שגם מי שסובלים מאלרגיות יכולים להשתמש בו בבטחה. המשטח שלו לא נקבובי, ולכן חיידקים לא מוצאים בו מקום להתיישב, בתנאי שמנקים אותו כמו שצריך.
סיליקון מתחמם לאט לחום הגוף ושומר עליו, והמרקם החלק שלו מפחית חיכוך. עם חומר סיכה מתאים, ההחדרה נוחה ונעימה. הרכות והחום הופכים אותו לבחירה טובה גם למתחילים. הוא יקר יותר מפלסטיק, אבל מחזיק הרבה יותר זמן ואפשר לעקר אותו לגמרי.
כלל אחד שאסור לשכוח: על צעצוע סיליקון לא שמים חומר סיכה על בסיס סיליקון. הוא עלול לפגוע במשטח ולהרוס את הצעצוע. חומר סיכה על בסיס מים הוא הבחירה הבטוחה.
ניקוי: מים חמים וסבון עדין או מנקה מתאים. צעצוע סיליקון בלי מנוע ובלי סוללות אפשר גם להרתיח או להכניס למדיח כלים. בצעצוע עם חלקים נשלפים, מוציאים קודם את הסוללות ואת חלקי הפלסטיק. ואם התאהבתם בדגם מסוים והתקציב לא מגיע לסיליקון, לפעמים יש לו גרסה מפלסטיק.
ג'לי: הרבה צבעים, הרבה תחזוקה
צעצועי ג'לי עשויים בדרך כלל מגומי וויניל לא רעילים, שילוב שנותן גמישות עם מידה של מוצקות. החומר מגיע בהמון צבעים ומרקמים, מרך ונמעך ועד די קשיח, והייצור שלו זול. לכן יש בו מבחר גדול, גם למתחילים וגם למנוסים.
המחיר של הגמישות הוא תחזוקה. ג'לי הוא חומר עדין ונקבובי, והמשטח שלו יכול לאגור חיידקים. מנקים אותו אחרי כל שימוש במנקה אנטיבקטריאלי. לא מרתיחים, לא מנקים באלכוהול ולא בחומרים חזקים: כל אלה ממיסים את הג'לי והורסים את המוצר. וכשהמשטח מתחיל להיות דביק, או שיש ריח שלא יורד בשטיפה, הצעצוע סיים את דרכו.
חומר סיכה: על בסיס מים או סיליקון בלבד, כי מוצרים על בסיס שמן גורמים לחומר להיסדק. ועוד המלצה שאנחנו עומדים מאחוריה: קונדום על צעצוע ג'לי. מוצרי ג'לי בדרך כלל לא היפואלרגניים, וקונדום גם חוסך הרבה מהניקוי. במעבר בין אנאלי לנרתיקי מחליפים קונדום.
לטקס וגומי: רך, זול, ולא לכולם
לטקס רך למגע, די דומה לג'לי, והמחיר הנמוך שלו מאפשר מבחר רחב. יש לו ריח מובחן, ויש מי שדווקא אוהבים אותו ומרגישים שהוא מוסיף לגירוי. גם לו חיי מדף קצרים יחסית.
הבעיה: יותר ויותר אנשים מגלים רגישות ללטקס. מי שרגישים או אלרגיים ללטקס, כולל לקונדומים מלטקס, צריכים לבחור צעצוע מחומר אחר. זה לא המקום לנסות ולראות מה יקרה. ואם אחרי שימוש בקונדום מלטקס הופיעו גרד, אדמומיות או צריבה, זה סימן לבדוק את העניין.
לטקס וגומי נקבוביים מאוד ואוגרים חיידקים בקלות. מנקים אותם במים חמים וסבון עדין, בלי סבונים או חומרי ניקוי חזקים שפוגעים במשטח. חומר סיכה על בסיס מים או סיליקון. שמן פוגע בלטקס, בדיוק כמו שהוא פוגע בקונדום.
בחירה מהירה
צעצוע ראשון ותקציב קטן: פלסטיק. רטט חזק במחיר נמוך, ותגלו מה אתם אוהבים לפני שאתם משקיעים.
צעצוע שאמור להחזיק שנים, או צעצוע להחדרה: סיליקון, ועדיף סיליקון רפואי.
צעצוע שמשתפים עם פרטנר, או שעובר בין אנאלי לנרתיקי: סיליקון, שאפשר לעקר, או כל חומר אחר עם קונדום.
אלרגיה ללטקס או עור רגיש: סיליקון. מג'לי ומלטקס עדיף להתרחק.
החומר של כל מוצר כתוב בעמוד שלו. אם הוא לא מופיע, כתבו לנו לפני שאתם קונים ונבדוק בשבילכם.
